"מיקרוטראומה" – במקרה בו נפגע עובד שלא מאירוע תאונתי ואף לא ממחלת מקצוע,נקבעה הלכה משפטית בבית הדין לעבודה, לפיה במקרה בו מבוטח נפגע מפגיעות זעירות חוזרות ונשנות על אותו איבר בגוף, כתוצאה מבצוע תנועות חוזרת ונשנות זהות או דומות,  אשר גרמו נזקים זעירים שבהצטרפותם הביאו למחלת המבוטח, אזי מחלתו תוכר כפגיעה בעבודה מכוח הלכת המיקרוטראומה.

פגיעה זו מדומה בפסיקת בית הדין לעבודה כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות.

להלן מספר דוגמאות לפגיעות שהוכרו כתאונות עבודה, לפי הלכת המיקרו טראומה :

1. פגיעה של תסמונת התעלה הקרפלית (CTS) אצל קלדניות אשר מבצעות פעולה חוזרת ונשנית של הקלדה, כאשר הקלדה זהו החלק העיקרי בעבדותן, וקדלנית עובדת בעבודה זו במשך תקופה ארוכה.

2. פגיעות בגב– כאשר תוכח עבודה הדורשת כיפוף ויישור בלתי פוסק של הגב, כדוגמת עבודה של סבל, מחסנאי.

3. דליות ברגליים – לעובדים המוכיחים עמידה  או הליכה ממושכת לאורך יום העבודה במשך תקופה ארוכה.

4. אסתטמה תעסוקתית, עקב חשיפה לחומרים כגון אבק לעובדים בנגריה או בתחום  שיש.

חשוב לציין, כי הליך הכרה של המוסד לביטוח הלאומי בנפגעים על פי דוקטרינת המיקרוטראומה, סבוך.

ברוב המקרים המוסד לביטוח לאומי נוטה לדחות את התביעות שהוגשו בעילת המיקרוטראומה, ועל מנת להכיר בתביעה ייאלץ המבוטח להגיש ערעור על דחיית תביעתו לבית הדין לעבודה.

במטרה להצליח בתביעה, רצוי כי בטרם הגשת תביעה בעילת המיקרוטראומה, תיוועץ בעורך דין הבקיא בתחום ובעל ניסיון.